"שיגעון" הוא מצב
המוכר בהגדרתו הרפואית כמחלת נפש. המונחים "משוגע" ו"שגעון" הם מונחים
עתיקים, הקיימים כבר במקרא. כינוי זה על השלכותיו התרבותיות בשפות שונות,
מוכר כאמירה שטחית, ואינו בגדר אבחנה רפואית.
השיגעון כפי שהוא נתפס בשיח היומיומי - של קיום
הזיות, אשליות חושים, עיוות בתפיסת המציאות וכו' הוא לרוב הפרעת
סכיזופרניה. מלבדה קיימות הפרעות נפש רבות שבהן לוקים בין כמה אחוזים
מהאוכלוסייה (דכאון קליני, חרדה חריפה ועוד) ובין כמה שברי אחוזים (כמו
אוטיזם). הפרעות אלו מסווגות באופנים שונים, כאשר המקובל הוא ה-DSM, ספר של
האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
הטיפול בנפגעי הנפש וכן היחס אליהם השתנו מאוד
עם השנים ולכן גם היחס למילה שגעון ואל המשוגעים. החל מיחס כאל בעלי ידיעה
נסתרת או מיסטית בתרבויות העולם העתיק, דרך תפיסת השגעון כאיחוז מסוג כלשהו
(למשל דיבוק) ועד לתפיסות שכיחות היום של פגיעות נפש שהן תוצאה של מבנה
המוח(נוירולוגית), בעיות בחומרים במוח (פסיכיאטרית) או תוצר של ילדות קשה
או סביבה קשה (פסיכולוגית). גישות אחרות, הקיימות היום, רואות במחלות הנפש
השונות מרד בחברה ובשררתה על האדם, אנשים כמישל פוקו למשל החזיקו בדעות
דומות לאלו.
בפסיכיאטריה, מחלת נפש היא תסמין התנהגותי או
פסיכולוגי הקשור במצוקה או בלקות בתחום תפקודי כלשהו; כך מגדיר זאת ספר
האבחנות הפסיכיאטרי העדכני (DSM-IV) של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי. אף
שמדובר במושג יסודי בפסיכיאטריה ובפסיכולוגיה קלינית, המושג קשה להגדרה
ומעורר מחלוקת
רבים מהפסיכואנליטיקאים שעסקו בתחום הבריאות
והחולי נפשי הדגישו את הקשר לסביבה ולשלב ההתפתחותי ("העיקרון האפיגנטי").
ביניהם מוכר במיוחד אריק אריקסון אשר תיאר נורמליות כיכולת לבצע תהליכים
הסתגלותיים מסוימים בכל שלבי החיים. פסיכואנליטיקאים רבים, ובראשם פרויד
טענו שבריאות נפשית היא מונח תאורטי, שלא ניתן להשיגו בפועל. פרויד תיאר
נורמליות כ"פיקציה שעברה אידאליזציה". בדומה לזה, קורט איסלר סבר כי לא
ניתן להגיע לנורמליות מושלמת משום ש"האדם הנורמלי חייב להיות מודע לחלוטין
למחשבותיו ולרגשותיו". כתמונת ראי להשקפה זו, ישנם היום כאלו, כדוגמת תומאס
סאץ, הסוברים שהתחלואה הנפשית אינה קיימת במציאות, וראיית התנהגויות
מסוימות כנובעות ממחלת נפש היא תולדה של תפיסה חברתית שאינה מסוגלת לקבל את
החריג.
גם הקו המפריד שהיה קיים בין תחלואה נפשית
לגופנית היטשטש בשנים האחרונות באופן ניכר. למחלות פסיכיאטריות רבות אותרו
סמנים גופניים (שינויים הורמונליים, שינויים מבניים במוח, שינויים בדרכי
ההתבטאות של רצפטורים מוחיים וכדומה), ולעומת זאת, למחלות גופניות יש לא
פעם תסמינים נפשיים. הדבר הוביל להוצאה של מושגים כמו "הפרעות על בסיס
אורגני" מה- DSM, מתוך מחשבה כי כל ההפרעות הנפשיות הן בעלות מרכיב אורגני.
קיימות שתי שיטות סיווג עיקריות של מחלות
נפשיות, ששתיהן נוצרו בעיקר כדי לשרת צרכים פרקטיים - השיטה האמריקאית
מתוארת ב DSM, והשיטה האירופאית, המתוארת ב-ICD10, ומהווה חלק משיטה כללית
לסיווג כל המחלות. בישראל משמשת בדרך-כלל השיטה השנייה, אך ההבדלים בין
השתיים מעטים.
ב-DSM, כל חולה מקבל אבחנה בחמישה צירים
שונים. הציר הראשון עוסק במחלה הנפשית העיקרית, כגון הפרעה פסיכוטית (למשל
סכיזופרניה), הפרעה במצב הרוח (למשל מחלה דו קוטבית או דיכאון מג'ורי),
הפרעת חרדה, וכדומה). בציר השני יצויין אם יש לחולה הפרעת אישיות או אם הוא
סובל מפיגור שכלי. הציר השלישי עוסק במחלות גופניות. הציר הרביעי מציין
בעיות פסיכוסוציאליות וסביבתיות שיכולות להשפיע על האבחנה של מחלות נפש
(כמו בעיות בתמיכה משפחתית וחברתית, בעיות בלימודים, בעיות תעסוקה, בעיות
עם החוק, וכדומה). הציר החמישי מתאר את רמת התפקוד.
פסיכוזות הן הפרעות הגורמות לשיפוט לקוי של
המציאות.
- סכיזופרניה רזידואלית (צורה כרונית של
ההפרעה)
- סכיזופרניה הבפרנית - לא מאורגנת
- סכיזופרניה קטטונית (עצורה או רוגשת)
- סכיזופרניה פרנואידית (מאופיין בעיקר
במחשבות שווא של רדיפה/קנאה/שגעון גדלות)
- פרנויה - (מחשבות שווא פארנואידיות)
- פסיכוזה פרנואידית (מחשבות שווא של
רדיפה)
- פרנויה קבוצתית (אמונה קבוצתית של
אנשים במערכת זהה של מחשבות רדיפה)
- תסמונת דה קלרמבו (תסמונת המאהב
הדמיוני)
- תסמונת על שם קפגרס (אמונה שאדם קרוב
הוחלף באחר)
- תסמונת על שם פרגולי (זיהוי של אדם
מוכר בזרים)
- פסיכוזת מהגרים
- תסמונת ירושלים
הפרעות אפקטיביות
הפרעות הקשורות למצב רוח.
- דיכאון
- מאניה
- הפרעה דו-קוטבית (מאניה-דפרסיה, Bipolar
Disorder)
- הפרעה סכיזו-אפקטיבית (Schizoaffective
Disorder
נוירוזות
נוירוזות הן תסמונות נפשיות בהן האדם שומר על
התובנה, על השיפוט ועל בוחן מציאות.
- הפרעות חרדה
- טורדנות כפייתית - (מחשבות או עשיה
שחוזרת על עצמה מתוך דחף פנימי)
- פוביה (ראו גם: סוגי פוביות)
- הפרעות סומטופורמיות
- סומטיזציה (הפרעת כאב)
- היסטריה קונברסיבית (פגיעה
פסיכוסומטית במערכת העצבים)
- כאב פסיכוגני
- הפרעת גוף דימורפית (אמונה שחלק
מהגוף פגום)
- היפוכונדריה (דאגה יתירה לבריאות
גופנית)
- נברסתניה (עייפות יתר וחולשה גופנית
נפשיים)
- מצבים תגובתיים
- קשיי הסתגלות
- תגובת דחק חריפה
- הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD)
- אבל פתלוגי
- נברוזת התגמולים
- תגובת קרב
- תסמונת מחנות הריכוז
- הפרעות אכילה
- אנורקסיה (דיכוי תיאבון)
- בולימיה (ניסיון לרזות באמצעות הקאות
או חוקנים)
- אכילה כפייתית
הפרעות אישיות
- הפרעת אישיות גבולית (BPD)
- הפרעת אישיות פרנואידית (חשדנות כלפי
הזולת)
- הפרעת אישיות סכיזואידית (נסיגה ממגעים
עם הזולת)
- הפרעת אישיות סכיזוטיפלית (מוזרות
במאפייני אישיות)
- הפרעת אישיות נרקיסיסטית (החשבה עצמית
מופרזת)
- הפרעת אישיות אנטיסוציאלית- פסיכוטית
(התנהגות אנטי חברתית)
- הפרעת אישיות תלותית (כניעה לזולת ואי
תפקוד עצמאי)
- הפרעת אימפולסיביות (נטייה להתפרצויות
תוקפניות)
- הפרעת אישיות היסטריונית (התנהגות
אקסטרוורטית פרובוקטיבית)
- הפרעת אישיות פאסיבית-אגרסיבית (אי ביטוי
ישיר של כעס)
- הפרעת אישיות נמנעת (רגישות מופרזת
לדחיה)
- הפרעת אישיות אורגנית
בעיות בתפקוד המיני
- הפרעות תפקוד
- עכבה ברצון למין (קרירות מינית)
- סלידה ופחד ממין
- עכבה בגירוי - אין-אונות
- עכבה באורגזמה
- שפיכה מוקדמת
- וגיניזמוס (התכווצות לא רצונית של
הנרתיק בעת מגע מיני)
- הפרעות במיניות
- סדיזם (גירוי מיני מגרימת סבל וכאב
לזולת)
- מזוכיזם (גירוי מיני מהשפלה וכאב)
- פטישיזם (גירוי מיני מקשר אל חפצים
של המין הנגדי)
- וויריזם (גירוי מיני מהצצה)
- אקסהיביציוניזם (גירוי מיני הכרוך
בחשיפה פתאומית ולא צפויה)
- טרוליזם (גירוי מיני מקיום יחסי מין
למול אחרים)
- גילוי עריות (יחסי מין בין קרובי
משפחה)
- ניפומניה (קיום יחסים מרובים ללא כל
בקרה ומעצור)
- הפרעות בקבוצות בחירה
- פדופיליה (גירוי מיני מקשר עם ילדים)
- זואופיליה (גירוי מיני מקשר עם חיות)
- גרונטופיליה (גירוי מיני מקשר עם
זקנים)
- נקרופיליה (גירוי מיני מקשר עם מתים)
- קופרופיליה (גירוי מיני מעשיית צרכים
של הפרטנר המיני)
- אורופיליה (גירוי משתיית והרחת שתן
של הפרטנר)
- דנדרופיליה (גירויי מקיום יחסי מין
עם עצים והטבע)
התנהגות אימפולסיבית
- הימור פתולוגי (דחף לא נשלט להימורים)
- קלפטומניה (דחף לא נשלט לגנוב מרכוש
הזולת)
- פירומניה (דחף לא נשלט להצתות)
- טריכוטילומניה (דחף לא נשלט לתלישת שער)
הפרעות זהות