מאת

רבים מילדי האינדיגו הם בעלי יכולות ראייה על-חושית. לילדי הקריסטל הילות מבריקות, עם הרבה צבעים יפהפיים בגווני פסטל. דור זה מפגין עניין רב בקריסטלים ובאבנים, כפי שתוכלו לקרוא בספר.

ילדי אינדיגו רבים יכולים לחוש בחוסר הגינות, ממש כפי שכלב מריח פחד. ילדי האינדיגו יודעים מתי משקרים להם, נוהגים כלפיהם בהתנשאות או מתפעלים אותם. ומכיוון שהמטרה הקולקטיבית שלהם היא להוביל אותנו לתוך עולם חדש של יושרה, גלאי השקר הפנימיים של ילדי האינדיגו הם אינטגרליים. כפי שנאמר קודם לכן, רוח לוחם זו מאיימת על מבוגרים מסוימים. ילדי האינדיגו אינם מסוגלים להתאים את עצמם למצבים של תפקוד לקוי בבית, בעבודה או בבית הספר. אין להם את היכולת להתנתק מהרגשות שלהם ולהעמיד פנים שהכל בסדר... אלא אם הם מקבלים תרופות.

גם המתנות הרוחניות המולדות של ילדי הקריסטל אינן מובנות כהלכה. בעיקר היכולות הטלפתיות שלהם הגורמות להם להתחיל לדבר בשלב מאוחר. בעולם החדש שילדי האינדיגו יוצרים, כולנו נהיה מודעים הרבה יותר למחשבות ולרגשות האינטואיטיביים שלנו. לא נסתמך כל כך על המילה המדוברת או הכתובה. התקשורת תהיה מהירה הרבה יותר, ישירה יותר, וכנה יותר, מכיוון שתתבצע הכרה-להכרה. כבר עתה רבים מאתנו מתחברים אל היכולות העל-חושיות שלנו. העניין שלנו בעל-טבעי הולך וגובר ומעולם לא היה גבוה יותר, ומתלווים לכך ספרים, תכניות טלוויזיה, סרטים העוסקים בנושא.

לכן, אין זה מפתיע שהדור הבא בעקבות ילדי האינדיגו הוא טלפתי להדהים. לילדי קריסטל רבים עיכוב בהתפתחות דפוסי דיבור, ואין זה שכיח שהם ימתינו עד אשר הם בני 3 או 4 שנים כדי להתחיל לדבר. אך הורים מספרים לי שאין להם כל בעיה לתקשר עם ילדיהם השתקנים. ההפך הוא הנכון! ההורים עוסקים בתקשורת הכרה-להכרה עם ילדי הקריסטל שלהם. וילדי הקריסטל משתמשים בשילוב של טלפתיה, שפת סימנים מתוצרת עצמית וצלילים (ובכלל זה שירה) כדי להביע את כוונתם.

הבעיה מגיעה כאשר ילדי קריסטל מאובחנים על ידי אנשי מקצוע בתחום החינוך והרפואה כמי שסובלים מדפוסי דיבור "פגומים". אין זה מקרה שככל שגדל מספר ילדי הקריסטל הנולדים, כך מגיע גם מספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים לשיא. נכון שילדי הקריסטל שונים מכל הדורות האחרים. אבל מדוע עלינו להפוך הבדלים אלה לפתולוגיה? אם הילדים האלה מתקשרים בהצלחה בבית, וההורים אינם מדווחים על בעיות כלשהן... מדוע לנסות וליצור בעיה?

הקריטריונים האבחנתיים לאוטיזם ברורים לגמרי. הם קובעים שאדם אוטיסט חי בתוך עולם משלו, והוא מנותק מאנשים אחרים. האדם האוטיסט אינו מדבר בגלל אדישות לתקשורת עם אחרים. ילדי קריסטל הם הניגוד לקריטריון זה. הם מהדורות המחוברים, התקשורתיים, האיכפתיים ו"המתלטפים" ביותר. הם גם פילוסופיים ורוחניים ביותר. והם מפגינים רמה חסרת-תקדים של חביבות ורגישות כלפי העולם. ילדי הקריסטל מחבקים באופן ספונטני אנשים נזקקים ומפגינים כלפיהם חיבה ודאגה. אדם אוטיסט לא יעשה זאת!

ילדים אלה ראויים להשתאות, ולא לסיווג כלוקים בבעיות תפקודיות. אם יש מישהו שאינו מתפקד כהלכה, אלה הן המערכות שאינן מסתגלות לאבולוציה המתמשכת של המין האנושי. אם נבייש ילדים אלה בתוויות, או נסמם אותם עד כדי כניעה, אנו נפגע במתנה שנשלחה מן השמיים. אנו נהרוס ציביליזציה עוד קודם שתספיק להכות שורש. למרבה המזל, קיימים חלופות ופתרונות חיוביים רבים. ואותו מקום שממנו נשלחו אלינו ילדי הקריסטל יכול לסייע לאלה מאתנו הפועלים למען הילדים.

התחלתי לראשונה להבחין בילדי הקריסטל בעת נסיעותיי ברחבי העולם, בהגשת סדנאות בנושא מלאכים. הבחנתי בעיניהם ובאישיות המגנטית שלהם. ניהלתי שיחות מנטליות עם הילדים, ויכולתי לשמוע אותם בברור עונים לשאלותיי. ראיתי אותם מחייכים בתגובה למחמאות ששלחתי להם באופן מנטלי. הבנתי שילדים אלה שומעים את מחשבותיי!

בשנים האחרונות, ראיינתי ילדים והורים עבור ספרי על ילדי האינדיגו. תמיד הוקסמתי למצוא דפוסים בקרב התנהגות בני האדם. אף על פי שאנו ייחודיים כפתיתי שלג, לפתיתי השלג נקודות דמיון. אצל ילדי האינדיגו, גיליתי את התכונות שתיארתי קודם לכן. אצל ילדי הקריסטל, ביצע המחקר שלי פניות ותפניות מעניינות אף יותר. גיליתי שאני מתאהבת בכל ילד קריסטל צעיר שפגשתי. הלבבות שלהם היו פתוחים ואוהבים כמו אלה של מלאכים עמם ניהלתי אינטראקציות. גיליתי שהם נטולי יומרה. הלכתי לישון במחשבות על הילדים, והתעוררתי עם ערמות של מידע שניתנו לי על ידי עולם הרוח (ואולי על ידי הילדים עצמם) בשעה שישנתי.

בכל בוקר, התעוררתי וידעתי יותר על ילדי הקריסטל מכפי שידעתי בליל אמש! התחלתי להרצות על ילדי הקריסטל וגיליתי קהל פתוח. רבים מהם היו הורים, סבים וסבתות, או מורים לצעירים מיוחדים אלה. הם זיהו מיד את מאפייני הילד כאשר תיארתי אותם באוזניהם

ביקשתי ממשתתפי ההרצאות וממנויים על עלון החדשות שלי לענות על שאלון בנוגע לילדי הקריסטל שלהם. בתוך יום אחד מהיום שבו שלחתי את השאלון, קיבלתי מאות תשובות. עבור ספרי החדש, קראתי מאות דפים של סיפורים ששלחו לי אנשים שמגדלים או מלמדים ילדים מדהימים אלה. בעודי עוברת על תוצאות המחקר, קרו שני דברים. ראשית, חשתי את לבי מתמלא באהבה ובתודה. קריאת הסיפורים גרמה לי לחוש שאני נמצאת בנוכחות מלאכים רבי-עוצמה! חשתי התעלות, ותחושת בטחון בגלל המצאות צעירים מדהימים אלה על הפלנטה שלנו. חשתי גם בטחון לגבי העתיד הקולקטיבי שלנו. אלוהים לא היה שולח גזע מיוחד זה של בני אדם לכדור הארץ, אם היינו בישורת האחרונה שלנו כציביליזציה או כפלנטה. ממש כפי שבני האדם התפתחו מיציבה הדומה לזו של קופים, כך ילדי הקריסטל הם הוכחה מוחשית שאנו ממשיכים באבולוציה שלנו.

שנית, גיליתי דפוסים ברורים בקרב תשובות הסקר. קראתי עשרות סיפורים דומים על ילדי הקריסטל ומערכות היחסים שלהם עם בעלי חיים, צמחים, אבנים וקשישים למשל. קראתי סיפורים רבים שתיארו תיאורים דומים להפליא על ילדים המתקשרים באופן טלפתי עם הוריהם... תוך הימנעות מתקשורת מילולית.

הורים רבים אמרו לי: "מעולם לא יכולתי להתחבר לתיאור של ילדי האינדיגו. הילד שלי נראה שונה. אבל התיאור של ילד הקריסטל – תיאור זה מתאר במדויק את הילד שלי!"

רוב ההורים תיארו מערכת יחסים מאושרת עם ילד הקריסטל שלהם, עם בעיות מועטות בלבד. שמעתי מהורים ומסבים ברחבי העולם, בעודם מתארים את ילד הקריסטל שלהם כ"מלאך", "אהבת חיי", "שמחה אמיתית" וכן הלאה. שמתי לב שלא רק שילדי הקריסטל רגישים מאוד מבחינה רוחנית, אלא שגם הוריהם כאלה. נשמות ילדי הקריסטל בוחרות בברור הורים שיוכלו לגדל אותם בסביבה מזינה מבחינה רוחנית. לעתים, פגשתי ילדים שנולדו להורים שאינם מודעים מבחינה רוחנית. במקרים אלה, היו הסבים עובדי אור מפותחים ביותר שסייעו להגן על הילד ולהשחיז את הידע והמתנות הרוחניים שלו. רוב האנשים אמרו לי שילד הקריסטל שלהם הוא מורה רוחני מעמיק, שלימד את ההורים רבות כיצד להיות אדם אוהב וחביב ביותר.

יום אחד, הרציתי על ילדי הקריסטל בסידני שבאוסטרליה. בהפסקה, המו"ל שלי (שעסק במכירת הספרים שלי) אמר לי: "מה זה הספר שכולם שואלים עליו? כולם רוצים לקנות את ספר ילדי הקריסטל!"

צחקתי ואמרתי לו שאין ספר כזה. שפשוט דיווחתי על מידע שאספתי מראיונות ובאמצעות התקשורים שלי עצמי. המו"ל שלי אמר: "ובכן, ברור שהם רוצים את הספר. אולי תכתבי אותו?" מבלי להסס, שמעתי את עצמי משיבה: "כן, כמובן שאכתוב". ספרי "ילדי הקריסטל" יצא לאור בקרוב!