שנות חייהם היו ארוכות אך מוקצבות והיחידה ששרדה כמעט אלף שנות חיים היתה האורקל של אטלנטיס והיא חזתה וגם ראתה בהתגשמות נבואתה על הרס חצי האי וההתיישבות.

בעוד שמייסדי אטלנטיס היו אנשים ייחודיים בעלי כישורים וכשרונות הילדים, הנכדים והנינים שלהם רק לעיתים נדירות גילו ייחודיות.

המייסדים לא ניסו לפאר עצמם או להצדיק את עצמם בפני אחרים שכן הם היו מודעים כל אחד לייחודיות שלו/שלה וכבדו את האחרים כפי שהם.

הצניעות ואורח חיים שיתופי מתוך כבוד והערכה הדדית היו היסוד לארגון החיים באטלנטיס וכאשר הגיע השפע לחייהם הם התחלקו בו - לא לפי צורכיהם אלא לפי נדיבותם - כל מי שקיבל, בשמחה, חילק את שלו עם אחרים והשאיר לעצמו רק את שהיה זקוק לו.

איש לא נכנס לתחום ההכנסות של האחרים ומה שחולק התקבל בברכה והערכה שיתופית.

מאחר וכבוד הדדי היה היחס ביניהם הרי שהחיים היו חיי הרמוניה בין כולם (גם אם בזמננו קשה לעכל זאת).

הילדים שלהם לעומת זאת היו חייבים לעמול קשה די לרכוש את המיומנות של מה שבא כה בטבעיות לאבותיהם, כל הורה היה אחראי 'לחינוך המקצועי' של ילדיו אלא אם הם הראו כישרון ייחודי בתחום של אדם אחר בהתיישבות ואז על פי רוב היה ההורה שולח את הילד להיות עוזר של אותו אדם ולרכוש את המיומנות תוך כדי עבודה, הגיל לא שינה במקרה כזה.

כאשר רוב ההורים הזדקנו והשתחררו מעולם החומר היו ילדיהם , במושגים שלנו, גיל הזהב, לקחו לידיהם את כל נושא הארגון והפעילות של ההתיישבות.

מאחר ולהם לא היתה היכולת הטבעית של הוריהם התעורר בהם צורך פנימי 'להוכיח עצמם בפני אחרים'.

אטלנטיס נודעה בכל רחבי העולם כמקום של חכמה ולכן נהגו אנשים להגיע לאטלנטיס בגלל שמה, בלא לבדוק בציציות של האנשים אליהם הגיעו.

כך מצאו בני הדור השני והלאה את עצמם זוהרים מכוח הייחודיות של אבותיהם.

כדי שלא ידעו האנשים המחלים את פני תושבי אטלנטיס כי האמת הייחודית של פעם נעלמה ואיננה קיימת, למעט האורקל של אטלנטיס, הם התחילו למסד דפוסים של האדרה עצמית, דפוסי התנהגות של הנהגה ודפוס השכר והכפיפות שלא היה באזור לפני כן.

המצב הקצין ככל שעברו הזמנים והדורות והמוטיב העיקרי באטלנטיס היה האדרה עצמית, עושר כלכלי ומעמד חברתי.

התחילו להתגבש מעמדות ואורח חיים שמזכיר קצת את רומי העתיקה של תקופת חיי אדם הנוכחית.

כאשר נחרבה אטלנטיס נוצרו שלושה דפוסי קארמה:

הדפוס של המייסדים שמוביל לחיי צניעות, כבוד הדדי וענוה - מערך איכויות שממילא מעכב את יכולת ההתפתחות והקיום העצמאי בחברה המתועשת של ההוה.

דפוס זה נוצר על ידי האורקל של אטלנטיס אשר חיה וחוותה את העיוות של הצאצאים.

הדפוס של המעונינים לכפר על העבר, מתוך הצאצאים של המייסדים -  אנשים אלו מתייחסים אל העושר הכלכלי, ואל מעמד חברתי כפיתוי שבא לדרדר אותם ולכן גורמים לעצמם דברים שלא יאפשרו להם רווחה כלכלית או הכרה חברתית, גם אם הם כשרוניים במיוחד או יש להם דבר ייחודי להציע.

הדפוס של המעונינים לחזור לימי הזוהר של העבר, אנשים העושים הכל כדי להיות עשירים וכדי להיות מפורסמים ולכבל כבוד ויקר.

דפוס זה מוביל אותם לפעולות לא מוסריות, למרות שאנשים רבים לא רואים את האמת בגלל הזוהר שלהם וכישורי יחצנות עצמית ייחודיים ועל פי רוב קסם אישי וכשרון נאום.

דפוס זה, לעיתים קרובות, מוביל בשלב כלשהו של חייהם לנפילה שיש בה לעיתים קרובות שערורייה ומאסר.

בעולם המתועש שבו העושר מתרכז במערך כספי הקטליזטור של אטלנטיס מוציא לאור את 'דפוסי אטלנטיס' של כל ניצוצות הנשמות שהיו שם לפני כמעט מאה ושמונים אלף שנים כרונולוגיות.